פסיכודרמה היא שיטת טיפול קבוצתי העושה שימוש בכלים מעולם הפסיכולוגיה ומעולם הדרמה והתיאטרון על מנת לסייע למשתתפים לפתור בעיות ודילמות בחייהם הפרטיים והבין – אישיים.
תפקידים והצגת סיטואציות מסוימות מחיי היום יום של המטופל, הוא יכול לקבל זוויות ותובנות חדשות לגבי חייו, סיטואציות בחייו והיחסים הבין – אישיים עם הסובבים אותו.
בכל טיפול קבוצתי מעלה אחד המשתתפים דילמה, אירוע או חוויה לגביה הוא רוצה להתייעץ או לחלוק עם חברי הקבוצה. את האירוע הנ"ל "ממחיזים" חברי הקבוצה. לעתים המשתתף המציג את סיפורו (הפרוטגוניסט) ישחק את עצמו והאחרים ישחקו את הדמויות האחרות בסיטואציה, ולפעמים הפרוטגוניסט "ישחק" דווקא את הדמות עמה הוא נמצא בקונפליקט ומישהו אחר ישחק אותו.
בבסיס הפסיכודרמה עומדת התפישה כי ברגע שמצבים מומחשים לעיני המטופל, הוא נחשף לנקודות מבט אחרות על הסיטואציה או הדילמה, אם הוא משחק את המשתתפים האחרים, הוא יכול לראות את הסיטואציה מנקודת מבטם ואז לגלות יותר אמפטיה והבנה ולמצוא פתרון טוב יותר למצוקה או המשבר.
המבנה של מפגש קבוצתי בפסיכודרמה
למפגש קבוצתי בפסיכודרמה יש מבנה קבוע החוזר על עצמו בכל מפגש. המבנה הקבוע נועד לשמור על המשתתפים, ולבודד את עולם הפנטזיה שבתוך הקבוצה מן העולם המציאותי שבחוץ.
- חימום – שלב שנועד להכין את המשתתפים לקראת הפעילות במפגש הטיפולי. שלב זה נועד לבודד בין העולם שבחוץ ממנו הגיעו המשתתפים אל הקבוצה, למפגש הטיפולי. שלב החימום כולל תרגילי חימום שונים. תרגילים של דמיון מודרך, תרגילי תנועה, תרגילים שמעודדים ספונטניות והשלת הגנות ומעצורים. במהלך שלב זה בדרך כלל יהיה משתתף אחד שיבלוט מעל האחרים, ויהיה ברור שהוא בשל להיות הפרוטגוניסט – זה שיציג הפעם את סיפורו בפני הקבוצה.
- הפעולה – הפעולה היא מרכז הפגישה הטיפולית. בתחילתו של חלק זה הפרוטגוניסט מספר את הסיפור עליו הוא רוצה לעבוד. לאחר מכן, בהכוונת המנחה וכן בשיתוף פעולה עם הקבוצה והפרוטגוניסט מחליטים מה להמחיז ואיך יחולקו התפקידים. בדרך כלל חלק מחברי הקבוצה יהיו במציגים וחלק יהיו קהל (שלו תפקיד חשוב בפני עצמו בחלק של השיקוף והתמיכה). ברוב המקרים יוצגו כמה סצנות מתוך הסיפור, כאשר בדרך כלל בסוף יסתבר כי יש חוט מקשר בין החלקים שנבחרו.
- סיום – בחלק האחרון של המפגש חברי הקבוצה מספקים תמיכה, הכלה ועידוד למשתתף הפרוטגוניסט. הם משתפים בחוויותיהם ותחושותיהם בהצגת הדברים, וגם הפרוטגוניסט משתף ברגשות ותובנות שעלו בו. מטרתו של חלק זה היא גם להוות מעבר מרוכך בין ה"בועה" שנוצרה בקבוצה, לבין היציאה בחזרה אל העולם שבחוץ.
