סכיזופרניה נחשבת לאחת ממחלות הנפש הקשות ביותר. הסיבה לכך, היא שהסכיזופרניה גורמת למשהו שנחווה בקרב הסביבה כשינוי מוחלט של האישיות, ההתנהגות, דפוסי האינטראקציה, ובעצם כל מה שמאפיין את האדם כפי שהוא. סכיזופרניה היא מחלה ממשפחת הפסיכוזות, והמאפיין העיקרי שלה הוא קיומן של מחשבות שווא והזיות. מחשבות שווא הן מחשבות שנחוות כאמיתיות, אך שאינן מבוססות על דברים אמיתיים שקורים במציאות. 
הנפוצות ביותר הן מחשבות רדיפה (מישהו עוקב אחרי ורוצה להזיק לי), אך ישנן גם מחשבות מסוגים אחרים. הזיות הן תפיסה מעוותת של המציאות, בעיקר תפיסה של אלמנטים חושיים שאין להם שום גירוי בסביבה (הנפוצות ביותר הן הזיות אודיטוריות, כלומר שמיעת קולות, אך ההזיות יכולות להופיע גם בחושים האחרים).
סכיזופרניה היא מחלה שמאופיינת בגלים, גם כתוצאה מטיפולים תרופתיים. לעיתים עוצמתן של מחשבות השווא וההזיות גבוהה מאוד, עד כדי כך שהאדם ממש מנותק מהמציאות, ולא יכול לשפוט אותה כלל באופן אובייקטיבי. בתקופות אחרות ישנה נסיגה חלקית או מלאה של אותם סימפטומים, והאדם יכול לשמור על רמה מסוימת של תפקוד ושל הבנת המציאות שמסביבו.
הטיפול העיקרי בסכיזופרניה הוא טיפול תרופתי, באמצעות תרופות אנטי פסיכוטיות. אבל הרבה פעמים ישנו מקום גם לטיפול פסיכותרפויטי. מטרת טיפול כזה הוא אחזקה ושיפור איכות החיים של החולים, לעזור להם בהתמודדויות היומיומיות שנעשות קשות יותר בעקבות המחלה, לעזור בעיבוד של חוויות רגשיות (שלא נפגעות במחלה), וללוות אותם בהכרה במחלה ובמגבלות שהיא יוצרת. אפשרות אחת לטיפול פסיכותרפויטי הוא במסגרת של קבוצה טיפולית לחולי סכיזופרניה.
למי מתאימה הקבוצה?
קשה להגדיר מיהו המטופל הפסיכוטי המתאים לקבוצה, אך חשוב מאוד לעשות את ההערכה הזו מבעוד מועד, כאשר מרכיבים את הקבוצה.
ישנם שני גורמים מכוונים במיוחד. ראשית, מידת הפעילות של המחלה. אדם שנמצא במצב אקוטי של מחלה פעילה, כאשר הוא אינו מבחין בין העולם הפנימי לעולם החיצוני, יתקשה מאוד להיות חלק מתוך קבוצה. עדיף לחכות להשפעת התרופות ולרמיסיה, לפחות חלקית, של הפסיכוזה.
שנית, יש להעריך את מידת התובנה של החולה, כלומר עד כמה הוא מודע למחלתו ולהשפעתה. ישנם חולים שלא מבינים שהמחשבות הן מחשבות שווא, ושהקולות אינם אמיתיים. הם לא רואים בעצמם חולים, ובדרך כלל יהיה קשה יותר לגייסם לקבוצה, והם גם יתקשו להפיק ממנה תועלת.
קבוצה נוספת שיש לשקול את התאמתה לקבוצה היא הלוקים בסכיזופרניה פרנואידית. אנשים פרנואידים, חשדנים, שאינם יכולים לתת אמון באחרים, עלולים שלא להתאים למסגרת בה אנשים נסמכים ונעזרים זה בזה.
מטרות הקבוצה
המטרה העיקרית של קבוצה לטיפול בסכיזופרנים היא האפשרות של החולים לחוש שהם לא לבד. ההיכרות עם אנשים נוספים, הסובלים מבעיות דומות, האפשרות לחלוק חוויות משותפות, עם אנשים שמבינים ממקור ראשון את הקשיים ומהווים מקור לתמיכה, הם משמעותיים ביותר.
בנוסף, הקבוצה עשויה להיות מקור לשאיבת מיומנויות התמודדויות עם קשיים שונים שעולים בחיי היומיום. חברי הקבוצה יכולים ללמוד זה מזה, ולסייע זה לזה. כמובן, שהם גם מהווים אוזן קשבת ותומכת במצוקותיהם זה של זה.
מה עושים בקבוצה?
פעילות הקבוצה תלויה מאוד במנחים המטפלים, ובתיאוריה עליה נשען הטיפול הקבוצתי. הטיפול בסכיזופרנים הוא בדרך כלל מובנה יותר, מונחה בצורה הדוקה יותר על ידי המנחים, על מנת להפנות אותו לכיוונים שיפרו ויועלו למשתתפים ככל האפשר.
חסרונות
הטיפול הקבוצתי בסכיזופרניה לא מתאים לכל אחד. יש לקחת בחשבון נסיגה של המחלה, והתדרדרויות פסיכוטיות, שעלולות להשפיע על כל המשתתפים בקבוצה. התמודדות עם קשיים של אנשים אחרים עשויה להיות לא קלה- גם לבריאים, ובוודאי שגם לחולים.
ראו גם:
טיפול קבוצתי בדיכאון
