גיל ההתבגרות יכול להיות תקופה נפלאה בחיים, אך יכול גם להוות תקופה קשה ופגיעה. בני נוער מתמודדים לא אחת עם קשיים שונים הדורשים טיפול. טיפול קבוצתי נחשב לשיטת טיפול יעילה בקרב מתבגרים. קבוצת הגיל היא קבוצת השייכות המרכזית של המתבגר, ולכן חבריה יכולים לעזור ולתמוך אלה באלה בצורה הטובה ביותר.
קשיי גיל ההתבגרות
קבוצת בני הגיל היא הקבוצה המשמעותית ביותר עבור המתבגר, כאשר בשלב זה ההורים יורדים בסדר החשיבות למקום השני. לילד חשוב להתקבל ולהתבלט בקבוצת השווים, וכל מצב של שוני או נחיתות עלול לגרום לתסכול, לפגיעה בדימוי ובביטחון העצמי, ולסיכון לבעיות נוספות.
ישנה התפתחות קוגניטיבית מואצת, כאשר ההתפתחות הרגשית עדיין לא בשלה. מצב זה מוביל לפעולות אימפולסיביות של המתבגר, נטייה לויכוחים ועוד. הצורך של המתבגר להגדרה עצמית אף הוא עלול לגרור אותו למצבי קיצון של התנסויות שעלולות להזיק לו, עימותים עם ההורים ועוד. כל אלה עלולים להביא מתבגרים למצבים של מצוקה ואף סיכון.
מתי צריך להפנות מתבגר לטיפול?
התפישה של המתבגר היא פעמים רבות פטאלית וצבועה בצבעים של שחור או לבן. יחד עם זאת, לא בכל מקרה יש צורך בטיפול רגשי. אולם, כאשר המתבגר מגלה מצוקה רגשית, כאשר ישנו שינוי בולט בתפקוד ובהתנהגות, או כאשר המתבגר נוטה להתנהגויות שעלולות להזיק לו, מומלץ לפנות לייעוץ וטיפול.
היתרונות של טיפול קבוצתי לנוער
טיפול קבוצתי לנוער יכלול בדרך כלל קבוצה של בני נוער בקבוצת גיל דומה (12-13, 14-16, 17-18 ). כמו כן בדרך כלל תכלול קבוצה טיפולית לנוער משתתפים בעלי מכנה משותף (תחום בעיה דומה). ההבנה כי יש עוד בני נוער עם בעיה דומה לשלי, מחלצת את המתבגר מתחושת הבדידות ומסייעת לגבש יחד פתרונות יעילים לבעיה.
לאילו בני נוער מתאים טיפול קבוצתי?
טיפול קבוצתי מתאים למגוון רחב של בעיות בקרב בני נוער:
- נוער בסיכון: נוער עם רקע עברייני, נוער מנותק ומשוטט, נוער בתהליך נשירה מבית הספר, שימוש בסמים ואלכוהול, ועוד.
- מתבגרים הסובלים מקשיים חברתיים: קושי במיומנויות חברתיות, דימוי עצמי נמוך, דחייה ונידוי חברתי, ועוד.
- מתבגרים בעלי קשיים לימודיים: לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות.
- מתבגרים הסובלים ממוגבלות: מתבגרים הסובלים מנכות, ממחלה, עיוורון או חירשות, וכדומה.
- מתבגרים הבאים ממשפחות עם קשיים: גירושין קשים, מחלת נפש של אחד ההורים, מחלה פיזית של הורה או אח, מתבגרים שהוריהם אינם מסוגלים להמשיך ולגדלם, או שסובלים מקושי הפוגע ביכולת ההורות שלהם.
